החלטה בתיק עמ"ת 40528-08-11

בפני בית המשפט מונח ערר על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט ח'  לי-רן), מיום 24.8.2011, במ"ת 56917-05-11, לפיה שוחרר המשיב בתנאים, כולל מעצר בית, בפיקוחו של מר אברהם אבו קסיס; וזאת על בסיס המלצה לשחרורו של המשיב בתנאים אלה, הכלולה בתסקיר מעצר שני שהוגש מטעם שירות המבחן.

בכתב האישום מואשם המשיב בהשתתפות בהתפרעות בשכונת סילואן בירושלים, בה נטלו חלק עוד שני אנשים, כשבמהלך התפרעות זו יידו הנאשם והאחרים אבנים רבות לעבר ג'יפ מג"ב אשר פעל במקום, באופן שגרם לסיכון שלומם של השוטרים שישבו בג'יפ ומחוצה לו.

על בסיס עובדות אלה, מואשם המשיב בהתפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(א)(1) + סעיף 25 לחוק האמור.

אציין, כי בהחלטה הראשונה שניתנה בעניינו של המשיב על-ידי כב' השופט רון, נקבע, כי קיימת חולשה מסוימת בראיות לכאורה בעניינו של המשיב, ובעיקר בכל הקשור לזיהויו של המשיב כמי אשר זרק את האבנים על הג'יפ, וכתוצאה מחולשה זו החליט שיש מקום להזמנת תסקיר מעצר ושקילת אפשרות של חלופה. בתסקיר הראשון שהוגש, על בסיס ההמלצה לחלופת מעצר בבית הוריו של המשיב, צוין כי אין בהצעה זו כדי לתת מענה הולם לדרישות של מעצר בית מלא, ועל כן לא הומלץ על קבלת ההצעה. כתוצאה, הוזמן תסקיר נוסף, לאחר שהמשיב הציע מעצר בית בשכונת תלפיות, בביתו של מר אבוקסיס, אשר העסיק את המשיב בעבר ואף הסכים להעסיקו שוב, תוך שיפקח עליו 24 שעות ביממה, כולל גם לקחת את המשיב עמו למקומות עבודתו (המפקח עובד בתחום השיפוצים) ולהחזירו לביתו בתום כל יום עבודה.

לטענת העוררת, מדובר בעבירות חמורות של ניסיון לתקיפת שוטרים (אם כי ב"כ העוררת מאשרת כי השוטרים לא נפגעו מהאבנים שנזרקו, ועל כן הואשם המשיב רק בניסיון התקיפה), ובמספר פסקי דין בעבר שדנו בנסיבות דומות נקבע חד-משמעית כי במקרים בהם מיוחסים לנאשם מעשים חמורים מעין אלה, אין הצדקה לחלופת מעצר כלל. מוסיפה ב"כ העוררת, כי במקרה דנן, גם יש לדחות את החלופה לגופה, מאחר שהחלופה המוצעת בעצם איננה מהווה מעצר בית כלל וכלל, לאור העובדה שהמשיב יוכל להסתובב יחד עם מעסיקו בכל שעות היממה, לכל אתר שבו יעבוד, כך שהסדר כזה יקשה מאד על הפיקוח של תנאי המעצר ועל אכיפתם.

בנוסף, מציינת ב"כ העוררת, כי למפקח המוצע - עבר פלילי, מאחר שהורשע בפלילים לפני כ-12 שנה, ועובדה זו אף מצוינת בתסקיר המשלים של שירות המבחן; אם כי, ב"כ העוררת מציינת בערר, כי לא ניתנו לעוררת פרטים נוספים אודות מר אבוקסיס, ועל כן לא יכלה לבדוק את הרישום הפלילי בעצמה.

לסיום טיעוני ב"כ העוררת, צוין בפני בית המשפט כי למשיב שתי הרשעות קודמות בגינן ריצה עונשי מאסר, הכוללות עבירת של תקיפת שוטרים אשר בגינה ריצה חמישה חודשי מאסר בפועל, ואף תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר-הפעלה של ארבעה חודשים; ולמרות כל האמור, לא נרתע המשיב מלבצע שוב מעשים אלימים מהסוג המתואר בכתב האישום. לאור זאת טוענת ב"כ העוררת כי אין לתת אמון בהצהרות המשיב כי הוא יכבד את תנאי מעצר הבית שנקבעו לו.

בתשובה טוען ב"כ המשיב, כי החלטת בית-משפט קמא הינה סבירה בנסיבות, מאחר שלא מדובר בפגיעה בשוטרים אלא בניסיון לפגוע, ומעבר לכך, ההסדר המוצע, אשר קיבל המלצה חיובית מטעם שירות המבחן, אכן נותן מענה הולם לחששות שמעלה ב"כ העוררת באשר למסוכנותו של המשיב. לטענתו, מר אבו קסיס כבר שימש כמפקח למשיב במקרה קודם, לתקופה של כחודש ימים, שאז אסף את המשיב מביתו בסילואן בכל בוקר, לקח אותו לעבודה והחזירו הביתה בסוף היום, והסדר זה פעל כשורה, ללא הפרות כלשהן. בכך הוכיחו - גם המפקח וגם המשיב - כי הם מסוגלים ואף מעוניינים לקיים את תנאי החלופה, על מנת להימנע מהצורך במעצר ממש.

ב"כ המשיב גם מפנה את בית המשפט לפסקי-דין בהם היה מוכן בית המשפט לשקול ואף לאשר חלופת מעצר, אף במקרים דומים של זריקת אבנים לעבר שוטרים, ככל ששוכנע כי ההסדר המוצע הינו בעל פוטנציאל להיות אפקטיבי. ב"כ המשיב גם מציין, כי דיון ההוכחות בתיק העיקרי כבר עומד להתקיים בזמן הקרוב, ב-13.9.2011, וצפוי כי יתקיים דיון קצר, שיסתיים באותו יום, כך ששחרורו של המשיב בשלב זה, למספר שבועות בלבד, לא יעמיד את הציבור בסכנה של ממש, ועל כן אין כל הצדקה להחזיקו מאחורי סורג ובריח לתקופה קצרה שנשארה עד לדיון.

ב"כ המשיב גם הציע בפניי, שאם ישקול בית המשפט את דחיית הערר בכפוף לכך שעם חזרתו של המשיב לביתו של המפקח בתום יום עבודה, יהיה נתון במעצר בית מלא - תנאי שלא הוטל עליו בהחלטת בית-משפט קמא - יסכים המשיב לתוספת זו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני מקבל את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. באיזון המתבקש בין התקופה הקצרה יחסית שבה צפוי המעצר להימשך עד להכרעה בתיק לגופו, לבין המסוכנות של המשיב כלפי הציבור בכלל וכלפי לובשי מדים במיוחד, אני מגיע לכלל מסקנה כי עברו פלילי בדיוק באותן עבירות בהן הוא מואשם כעת, מגביר בעיניי את החשש מפני חזרה על אותם מעשים, אם יזדמן להתקהלויות או אירועים דומים מהסוג שאליו נקלע באירוע אשר עליו מתבסס כתב האישום, ועל כן, נחה דעתי כי חלופת המעצר המוצעת, איננה חלופה ראויה. ההצעה שהמשיב יסתובב יחד עם המפקח במשך כל שעות היממה, מגבירה את האפשרויות לתנועתו החופשית של המשיב ותקשה מאד על אכיפת מעצר הבית, גם אם היה בית-משפט מוסיף איסור יציאתו מהבית בשעות הלילה.

אמנם, ב"כ המשיב העלה את הטענה כי אל לו לבית המשפט לשקול מחדש את עצם האפשרות של חלופת מעצר, מאחר שהודעת הערר איננה מתייחסת למרכיב זה של החלטת בית-משפט קמא, אלא אך ורק לחלופה הספציפית שהוצעה ולהמלצת שירות המבחן. אינני מקבל את הטענה, שהעוררת חסומה מלהעלות טענה כזו באולם בית המשפט, אך ורק בגין כך שלא כתבה את הטענות בהודעת הערר הכתובה, אבל, כאמור לעיל, מסקנתי מתבססת גם על כך שאינני רואה בחלופה המוצעת כחלופה ראויה וכחלופה אשר תיתן מענה ראוי והולם למסוכנות העולה מאופיין של העבירות בהן מואשם המשיב.

 אשר על כן, אני מקבל את הערר ומורה על המשך מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

בהתאם להסכמת הצדדים, המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, ללא שיוזמן דיון נוסף.

ניתנה היום, כ"ה באב תשע"א, 25 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: